שבוע שעבר חזרתי מלונדון אחרי שהיה בת 10 ימים. ארבעה ימים צילמנו שם סצנות לסדרה החדשה שלי "להיות איתה" (בכיכובם של רותם סלע ואביב אלוש) ואת ששת ימים הנותרים ביליתי עם בן זוגי.

היה קר, מאד, מקפיא ממש ובכל זאת הצלחתי לקנות (ועכשיו יש שם אחלה סיילים), לאכול טוב (וקשה למצוא מסעדות טובות בלונדון) ולבלות. קבלו רשמים והמלצות:

קניות:

Allsaints – לעיתים זה מעט רוקיסטי מדי עבורי ובכל זאת, בכל פעם שאני נכנס אני יוצא משם עם משהו. הפעם יצאתי עם סריג וחולצה (וכמעט גם עם ג'ינס, שעכשיו אני ממש מתחרט שלא קניתי…).

מותג רוקיסטי צעיר ובועט

Ben Sherman– הסניף הלונדוני מסתתר ברחוב Carnaby Street, שהוא בכלל יופי של רחוב לקניות (מיד נרחיב עליו). הסגנון מאד בריטי, מתחכם על גבול הפלצני, אבל עם קריצה חד משמעית לכיוון המיינסטרים. מהביקור הקצר שערכתי שם  ניכר שSherman התחזקו נורא בגזרת הג'ינסים והנעליים. הנה זוג אחד שרכשתי לעצמי:

Ben sherman Desert Boot

 Carnaby Street– חובבי הוינטג' וחנויות המעצבים הקטנות, זה הרחוב בשבילכם. מצד אחד הסוהו, מצד שני אוקספורד סטריט, Carnaby הוא יופי של אתנחתא מכל הטירוף המסחרי/ מיינסטרימי של לונדון. מזכיר מעט את שינקין של פעם ובכיף אפשר לשרוף שם חצי יום… 

לאכול:

Dishoom– ללא ספק המסעדה ההודית הכי טובה שהייתי בה בחיי (יש להם שני סניפים, אנחנו היינו בזה שב- Covent Garden). מקום הכי מודרני וצעיר, עם מנות מעולות במחירים לגמרי סבירים.

שווה ללכת בערב, רצוי להזמין מקום מראש ואסור לפספס את מנת העדשים שלהם! (HOUSE BLACK DAAL ) 

לחובבי אוכל הודי 

Yauatcha– מסעדת דים סאם, מהמפורסמות בלונדון. יושבת בלב הסוהו וחוץ מדים סאם מצוין (שמצדיק את מחירו היקר) יש להם שם גם  קינוחים היסטריים (אל תפספסו את המקרונים שלהם).

מומלץ להזמין מקומות מראש. מומלץ להגיע בערב. 

BYRON: PROPER HAMBURGERS– כשמו, כן הוא! בהחלט המבורגרים ראויים, הכי טובים בלונדון! עסיסיים, עם אחלה צ'יפס ויופי של סלט (CLASSIC COBB). אחלה ארוחת צהריים.

גם במקרה הזה בחרנו לשבת בסניף שבCovent Garden.

Ben’s Cookies– ואם אתם כבר באזור ובא לכם קינוח אז אין על העוגיות של בן. מדובר ברשת בת 10 סניפים, הנה הכתובת לסניף ב- Covent garden, אתם מתבקשים להיכנס, לקנות עוגית טריפל שוקולד ולהתמוגג. (לחובבי הטעם, גם עוגית הג'ינג'ר סבבה) 

ובתחום המזון המהיר:

Clockjack Oven– אם אתם אוהבים עוף ואין לכם זמן לבזבז, זה המקום שלכם! בסמוך לתיאטרון המציג את המחזמר של הספייס גירלס (מיד נרחיב :)) נמצאת המסעדה הקטנה והטרנדית הזאת. כנסו ובקשו את סלט הבית (המגיע עם עוף וכדורי בצל קריספיים). שוב, אתם תודו לי.

אם בא לכם לנשנש משהו מהיר וטעים

Wagamama– הג'ירף האירופאי. אוכל יפני הכי פשוט, מהיר טעים ואפקטיבי. המקום מאד מודרני, האוכלוסייה נעה בין צעירים בריטים מגניבים למשפחות עם ילדים והמחירים דיי זולים. לא הייתי נוסע לשם במיוחד, אבל היינו רעבים וזה היה על הדרך אז נכנסנו. יש להם 11 סניפים ברחבי לונדון, אז בטוח יצא לכם ליפול על אחד. 

Maoz falafel– נו, לא הצלחתי להתאפק. כשאני רואה מקום שמוכר פלאפל בלונדון אני חייב להיכנס. מעדיף את זה על כל מקדונלד…

הפלאפל של מעוז הוא פלאפל מצוין, יש פיתה מקמח מלא, ויש גם מבחר עצום של סלטים. כמו בארץ רק בלב הסוהו. כיף.

לאכול או לא לאכול!!!

לבלות:

(Light show (Hayward gallery

הגלריה השוכנת בלב הסאות'בנק (ליד הגלגל ענק- מיד נרחיב) פעילה כל השנה, אבל תערוכת האורות המרהיבה הזאת פעילה רק עד ה28 לאפריל. אל תפספסו, גם אם הקונספט של תערוכה על אור נשמע לכם משעמם, מצפה לכם הפתעה נעימה, מסעירה ומרגשת.

רצוי להזמין כרטיסים מראש!

מיצג מתוך התצוגה

The London Eye– נכון, לעלות על הגלגל ענק זה מאד תיירותי אבל אין מה לעשות, זה שווה כל פאונד. לא להיבהל מהתור (הוא רץ!) לא לקנות כרטיס VIP כי זה לא שווה את הכסף, לא לפספס את הסרט בין ה4 דקות וה4 מימדים שמציג שם (בקניית כרטיס לגלגל מקבלים גם כרטיס לסרט) ולא לשכוח להביא מצלמה וליהנות מהנוף המרהיב.

אתר תיירותי אבל שווה

Saatchi– ללא ספק הגלריה הכי מפורסמת בלונדון ואחת מהחשובות בעולם. אתם חייבים לבקר בה ובכל פעם שאתם בלונדון!

עכשיו מציג שם RICHARD WILSON אחד הפסלים המוערכים ביותר באנגליה ומה שהוא עושה שם עם פלדה ושמן (כן כן, זה שמן, לא מראה)… זה משהו שאי אפשר להסביר.

בימים אלה מוצגת שם גם תערוכה גדולה על רוסיה הסובייטית. היא כוללת צילומי אסירים מקועקעים, הומלסים ערומים (עם תמונות מזעזעות שלא יצאו לכם מהראש זמן רב) ופופ ארט סובייטי מגניב.

הכניסה ללא תשלום. 

ונסיים בטראש! 

טראש שאסור לפספס!

Viva forever– המחזמר המבוסס על שירי להקת הספייס גירלס. כן כן, אני יודע, זה הכי טראש שיש, וזה הכי רחוק מ"מלך האריות" או "עלובי החיים" אבל לא אכפת לי. היה כיף, ונהניתי, מאד, גם מהשירים וגם מהשחקנים והשחקניות שקפצו וזימרו על הבמה.  חבר שלי לעומת זאת, סתם שתדעו, נרדם באמצע…

כרטיסים- רצוי להגיע לקופת התיאטרון ביום ההצגה ולקנות שם (לעיתים זה מוזיל את מחיר הכרטיס).