זהו, אנחנו בקיץ, אוטוטו אתם תזמינו כרטיס טיסה לניו יורק, אז קבלו טיפים, מניסיון, מה לעשות- מה לא לעשות!

מסעדת abc cocina– הגעתם לניו יורק? אחלה, תזמינו שם שולחן. המסעדה הכי טובה בעיר. וחכו זה משתפר- יש שתיים כאלה! אחת ליד השנייה. כל אחת מציגה תפריט שונה. אחת יותר אפלה ואחת יותר קלילה. אנחנו ישבנו בראשונה, והיה טעים להחריד. הקהל היה סקסי בטירוף, שלא נדבר על המלצרים והמארחת. בתיאבון.

Book of Mormon – ברור ששמעתם על המחזמר הזה. לא שמעתם? אין סיכוי. ברור ששמעתם. יצירת המופת מהיוצרים של סאות' פארק, שלועגת לכל העולם הדביק של מחזות הזמר, אבל בעיקר נכנסת באמאמאמא של הדת. כל דת. וחכו שתשמעו את השיר (זהירות ספויילר) fuck u god. להזמין כרטיסים מראש! זה כמעט תמיד סולד אאוט. 

אנחנו בניו יורק וטוב לנו

Sleep no more– אתם פחות בעניין של מחזמר קונבנציונלי? בא לכם משהו שונה ומגניב וחוויתי? לכו על זה. מדובר במופע בתנועה- שלכם.

אין כיסאות, אין אולם, אין דיבורים.

יש חלל מרהיב של 5 קומות (אם אני זוכר נכון) ויש שחקנים/ רקדנים שמסתובבים בחלל, לידכם, סביבכם. בלי להרוס יותר מדי, אגיד כמה דברים:

1. העסק מבוסס באופן חופשי (מאד) על מקבת. אז אתם מנחשים כבר איך זה נגמר, נכון?
2. לא צריך לדעת אנגלית- זה ללא טקסט.
3. לאורך כל השהות שלכם במקום אתם חייבים להיות עם מסיכה על הפנים.
4. אסור לדבר. בכלל.
5. אתם יכולים להגיע בקבוצה, אתם יכולים להגיע לבד. מהרגע שאתם נכנסים לחלל אתם או מופרדים או נפרדים מרצונכם. זו חוויה אישית.
6. רצוי לקחת את ההצגה הראשונה שמתחילה ברבע לשבע בערב. למה? כי מדובר בקבוצת שחקנים שמסתובבת בחלל של 5 קומות. בכל קומה קורה משהו אחר ואתם בטוח מפספסים משהו מגניב שקורה בחלל אחר. אז אם אתם מגיעים מוקדם אתם יכולים פשוט לראות את המופע בלופ, כי הוא מתחיל כל שעה וחצי בערך מחדש.
7. רגע לפני שאתם נכנסים למופע עצמו, אתם מוזמנים לשתות דרינק בבר שלהם. תשתכרו, בקטנה. זה חלק מהעניין.
8. אל תפספסו את רגע השיא שקורה בחלל המרכזי בשעה תשע וחצי. הוא קורה פעם אחת בלבד.
9. לשמחתי ולשמחתכם- יש עירום, הרבה עירום. אבל אתם עלולים לפספס אותו אם לא עקבתם אחרי הסיפור הנכון. ולכן- טיפ! תמיד תעקבו אחרי הבחור האלים במחזה. הוא הגיבור. הוא הסיפור. הוא מתפשט ומפשיט את הנשים שלידו. :).
10. כשאתם נכנסים להזמין כרטיסים באתר ינסו לדחוף לכם כרטיסי וי איי פי או ארוחה במסעדה שבמקום. תוותרו. מיותר.
11. לא בטוח שתאהבו את זה, זה מאד ספציפי. אבל בטוח תדברו על זה אחר כך.
12. אם אתם ברי מזל- אחד השחקנים יחטוף אתכם באמצע ההצגה ויעניק לכם מופע קטן ופרטי, שכולל צבע ירוק וסוכריה על מקל, זה נשמע מוזר. זה לא. זה חמוד.

מוזיאונים– כמובן שחייבים ללכת ל- MOMA, אבל המוזיאונים האהובים עלי הם דווקא והמוזיאון החדש בסוהו. למה? כי הם אינטימיים יותר. קטנים יותר. המוניים פחות ובאופן ספציפי- המוזיאון החדש בסוהו פשוט מרהיב ביופיו מבחוץ.

אבל עדיין, שלושתם כמובן, שווים ביקור.

טיפים-

1. תמיד שווה להזמין כרטיסים מראש דרך אתר האינטרנט ולחסוך את התור ש(אולי) יהיה.
2. אם אתם הולכים ל- MOMA ואתם קבוצה של 5 אנשים, שווה שאחד מכם יעשה מנוי באתר לפני ההגעה. למה?  
   1. כי מנוי+ 4 כרטיסים נוספים, יוצא יותר זול מ-5 כרטיסים רגילים.
   2. אם יש לך מנוי, אתה ומי שאתך, לא עומדים בתור.
   3. אם יש לך מנוי אתה ומי שאתך נכנסים במוזיאון לאזורים המיועדים למנויים בלבד.
   4. אתה ומי שאתך מקבלים הנחות משמעותיות במוזיאונים אחרים ובחנות השווה של המוזיאון עצמו.
   5. והכי כיף- יש לך מנוי לשנה במוזיאון השווה בעולם ואתה יכול להכניס חברים ב-5 דולר בלבד. חלום. בקיצור- תעשו מנוי.
3. שימו לב, המוזיאונים לא פתוחים כל יום, (בניגוד אלי) תבדקו לפני שאתם יוצאים. 
4. בימי שישי בערב, בין השעות שש לשמונה, ה- MOMA מאפשר לכם לבקר במוזיאון בחינם. אל תלכו!! מפוצץ שם אפילו יותר מהרגיל!!! סיוט.
   
   

   המוזיאון החדש לאומנות בניו יורק

פסל החירות– אל תלכו! מקום מחריד! תורים בלתי אפשריים, שום דבר לא כייפי בזה. סיוט שסתם שורף לכם חצי יום בניו יורק. אבל אם כבר החלטתם ללכת- כמה טיפים:

1. תזמינו כרטיסים מראש, עם שעה ספציפית עליהם. מי שלא מזמין מראש, מסכן. יעמוד שעות על גבי שעות בתור ואז פתאום יודיעו שכל הכרטיסים נמכרו וביוש.
2. אז הזמנתם כרטיסים מראש וחיכיתם חצי שעה בתור של אלה שהזמינו כרטיסים מראש (בניגוד לאלה שמחכים שלוש שעות בתור, כי הם לא הזמינו כרטיסים מראש) ועליתם למעבורת. המלצה- אל תרדו ממנה. תצלמו את הפסל החמוד הזה תוך כדי שאתם עליה, ותחזרו חזרה. האי עצמו עמוס באופן מעיק ואין עליו כלום. רק את הפסל.
3. אל תשלמו שקל כדי לעלות לראות את הפסל מלמעלה- שוב- תור ובזבוז כסף.
4. תביאו אוכל אתכם או שתגיעו שבעים!! המסעדה שם נוראית. הכל מלא שמן ושוב… תורים נוראיים.

אל תרדו מהמעבורת

ה-high line park– איזה מקום מדהים. צריך להיות שם כדי להבין. תיקון- אתם חייבים להיות שם. היי ליין פארק תפס את מקומה של מסילת רכבת שנבנתה ב-1847. אחרי שלא מעט אנשים מצאו את מותם על המסילה הזאת הגיעו חברת הרכבות והעירייה להסכם על כך שהמסילה תוגבה וכך קרה. אבל מה, בשלב מסוים הרכבת הפסיקה את הפעילות ומסילת הרכבת המוגבהת הפכה למטרד עירוני וסביבתי, כיערה את השכונות, הוזנחה והכי חמור- גרמה לירידת ערך הנדל"ן. מה עשו האמריקאים הגאונים, עשו לימונדה מהלימון!

בשנת 2006 הסתיימה הפיכתה של מסילת הרכבת המטרידה לפארק מרהיב שמשתרע (כרגע) לאורך של 1.6 קילומטר (1 מייל), אבל מתכונן לגדול ל-2.33 קילומטר.

הפארק הפך לאחד המוקדים המרכזיים בעיר, מאסט לתיירים, אבל גם מקומיים אוהבים לפקוד אותו. הוא החייה אזורים שגססו ומסביבו נבנו ונפתחו מוקדי בילוי וקניות רבים.

כשאתם מגיעים לאיזור, לא לפספס-

1. את מלון הסטנדרד  המדהים, בו צולמו חלקים נרחבים מאחד הסרטים האהובים עלי SHAME אבל חשוב מכך- במעלית של המלון הזה אחות של ביונסה הלכה מכות עם בעלה ג'ייזי. אז כנסו למלון- צלמו את המעלית 🙂 ואז שבו בחוץ לארוחת צהריים, טעים שם. ויפה.
2. עוד משהו קטן על המלון- אם אתם יכולים להרשות לעצמכם- בלו בו לילה. הוא שווה את זה, רק שימו לב- כל הקטע שלו הוא שהחלונות של החדרים הם פנורמיים. ככה שאם אתם פותחים את הוילון, כל מי שעומד למטה יכול לראות אתכם- לבושים או ערומים. אפילו יש מכתב שמחכה לכם בחדר שמציין את הסיפור הזה. בקומה האחרונה של המלון יש את אחד הבארים השווים (ועם הנוף הכי פסיכי) בעיר BOOM BOOM ROOM, שמאד קשה להיכנס אליו ואפילו אם אתם מתארחים במלון, זה לא מבטיח לכם כניסה למקום.
3. אם ישבתם לאכול במלון בעצם נכנסתם לאיזור שנקרא meatpacking district. איזור שמפוצץ בחנויות מעצבים, ותיקים וחדשים ולצידם בתי קפה טרנדיים. תתפנקו.

מלון ההסטנדרד

זהו להפעם. כמובן שיש עוד ים דברים לכתוב ולהגיד על העיר המדהימה הזאת, אבל אני לא רוצה להעמיס ולהעיק. אםיש לכם שאלות נוספות תכתבו בתגובות כאן ואשמח לעזור. תהנו אסי :).  

טסים ללונדון? אסי ממליץ לכם איפה לאכול, לבלות ולקנות.