לפני כשבועיים הזמינו אותי ובלוגרים נוספים שאינם קשורים לעולם המוסיקה הקלאסית, לפרמיירה של "הספר מסביליה", מתוך כוונה שאחר"כ נספר על החוויה שלנו מנקודת מבט בתולית. קשה לי להגיד שהתלהבתי מהרעיון. בתור חובבת רוק, אופרה ומוסיקה קלאסית בכלל, ממש לא מדברים אלי ויותר מזה, האופרה נתפסת בעיני כצורת בילוי לאנשים המבוגרים ממני בעשור או שניים. בעלי לעומת זאת, די התלהב והתעקש שנלך, אז הלכנו!

"הספר מסביליה" היא אופרה שחיבר המלחין רוסיני במאה ה-19 והיא נחשבת לאחת האופרות המפורסמות בעולם. היא כוללת לא מעט להיטים, שגם אם לא ראיתם את האופרה בעבר, אתם לבטח מכירים.

העלילה מציגה סיפור אהבה בין אישה בשם רוזינה ושני גברים- ד"ר ברטולו, שרוזינה היא בת חסותו והוא לא בוחל בשום אמצעי כדי להביא לכך שהיא תהיה אישתו והשני הוא הרוזן אלמוויווה, בו רוזינה מאוהבת. אתם בטח חושבים לעצמכם שמדובר בעוד סיפור האהבה נדוש, אבל בניגוד לסיפורי אהבה דומים, המשולש הרומנטי פה הוא לא העיקר אלא משמש כאמצעי, כדי להעביר ביקורות בדרך הומוריסטית וקלילה על האופן בו גברים תופסים נשים- מצד אחד כדמות נערצת אך מהצד השני כחפץ.

אז מה חשבתי על החוויה…..

הבחירה ב"ספר מסבילה" מצוינת לכל מי שפוחד מהאופרה. היא קלילה, משעשעת ומאוד צעירה ברוחה. ממש לא מה שחשבתי שהיא תהיה והפער בין מה שציפיתי לבין מה שקרה בפועל היה מדהים. מוזר אבל לא ממש, אני אסביר… לפני שהאופרה התחילה לקחו אותנו לסיור מאחורי הקלעים ואחת התחנות הייתה פגישה עם המנצח, עומר ולבר. ולבר נחשב למנצח מאוד מחונן והוא זוכה להצלחה בארץ ובעולם. לפני שנכנסו לחדר שלו הנחתי שאנחנו עומדים לפגוש גרסה כזו או אחרת של זובין מהטה, אבל בחדר חיכה לנו היפסטר צעיר ושיקי בטירוף עם כריזמה כובשת, שסיפר לנו בקצרה, אך עם מלא הומור, על האופרה.

אין לי מושג אם לולבר הייתה איזושהי השפעה על השינוי בתפיסה, כי זאת הייתה הפעם הראשונה שלי, אבל מה שבטוח זה, שהוא הצליח לסקרן אותי, לשנות מעט את דעותיי כלפי האופרה ולהגביר את הציפייה שלי לפני מה שעתיד לקרות.

הבחירה בולבר לדעתי אינה מקרית, מלבד העובדה שהוא מוכשר, הוא מביא למוסד הזה, שהצטייר במשך שנים כמעט אליטיסטי ומבוגר, פרספקטיבה רעננה שתעזור למשוך אליה דור חדש וצעיר. 

מלבד זאת, ההפקה בכללותה הייתה מרשימה! התפאורה הייתה מושלמת והצליחה להכניס אותנו לאווירה, השחקנים ריגשו והדהימו עם היכולות הווקאליות שלהם והתזמורת בניצוחו של ולבר הייתה מצוינת. נהניתי מאוד ואני בהחלט ממליצה לכולכם לנסות, זה פחות מפחיד ממה שאתם מדמיינים :). הקהל אגב, הורכב ממבוגרים וצעירים מגניבים כאחד.