לאחרונה די נמאס לי מהמנטרה הקבועה של "אין לי מה ללבוש". נראה לי (ובעיקר לבעלי) לא הגיוני, שלא משנה כמה הארון שלי יהיה מפוצץ, תמיד אני אעמוד מולו חסרת אונים ואתלבט ארוכות מה ללבוש. אחרי שעשיתי קצת חושבים עם עצמי, הגעתי למסקנה שהבעיה מתחילה בכמות והפתרון נמצא באיכות!

לפני כמה שנים צפיתי בסדרה דוקומנטרית שאחת המרואיינות בה הייתה ויויאן ווסטווד. ווסטוד, אמרה משהו באותה סדרה שלא יצא לי מהראש המון זמן. לטענתה, במקום לקנות בכל עונה המון פריטים זולים ברשתות השונות, אנחנו צריכות להשקיע בפריט אחד איכותי וטוב. אני זוכרת שבאותו רגע, המחשבה שאני אצטרך להסתפק בפריט אחד הפחידה אותי יותר מכל דבר אחר והאמנתי בכל כולי, שמאחורי אותה הצהרה מסתתרת אג'נדה שבאה לקדם את בית האופנה שלה. היום אני מבינה שהיא צדקה. לבגדים איכותיים יש תוחלת חיים ארוכה יותר, אם בוחרים אותם נכון הם יהיו רלבנטים לנצח ובואו נודו הם יושבים יותר טוב על הגוף ולכן גם בימים, שאת מאמינה בכל כולך שאין לך מה ללבוש, כל פריט שתשלפי ממדף ה"ביוקר" יגרום לך להיראות נפלא.

אז נכון, זה מעט קיצוני לדרוש מאיתנו להסתפק בפריט אחד, ואני כן מאמינה בשילוב בין זול ליקר, לכן פיתחתי שיטה, לפיה בכל עונה אני דואגת להשקיע בפריט בייסיק איכותי, זה יכול להיות למשל, מגף, תיק או ג'ינס טוב ובשאר התקציב אני משתוללת ברשתות. הסניף של עמנואל בכיכר, נחשב לאחד המקומות החביבים עלי, כשבא לי לפנק את עצמי בפריט של הביוקר…

קולקציית החורף של עמנואל מציעה אוסף מדויק של נעליים ופריטי בייסיק איכותיים, שכל מלתחה צריכה, בין אם זה חולצות הטי של אלכסנדר וונג, הג'ינסים הקוליים של Jbrands  ו-  Lagence (הרכש החדש והמאוד שווה של הרשת), התיקים של טורי ברץ', או המגפיים המושלמים של Senso  ו- דולצ'ה ויטה. מי שאחראית לכל הקסם הזה היא קארין לביא, הקניינית של עמנואל, שיודעת לזהות לפני כולם את הבסט סלר של המעצבים אותם הרשת מחזיקה. החיסרון היחיד הוא הגיוון, למרות שברשת נמכרים פריטים של לא מעט מעצבים, מרביתם מדברים באותה שפה ונותנים מענה בעיקר למראה האדג'י היוקרתי.

טווח מחירים– נעליים- 890 ₪- 3,450 ₪, תיקים- 1,250 ₪- 4,250 ₪, בגדים- 490 ₪- 8,400 ₪

פריטי החובה של העונה