מתישהו בין גיל 12-13 הגעתי להחלטה עם עצמי שאני את הוולנטיין לא חוגגת. זה קרה רגע אחרי, שחבר שלי באותה תקופה, החליט להביא לי מתנה, דובי פרוותי בצבע לבן ארוז בתוך בלון ענק. אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאני לא רוצה שום קשר לאירועים שמאלצים אותי לקבל מתנות קיטשיות. החלטה לה אני נאמנה עד היום ואני שמחה לבשר שהצלחתי להעביר אותה בירושה גם לבת שלי.

העניין הוא, שכל המהדורות המיוחדות שהחברות השונות משיקות כל שנה לכבוד הוולנטיין והמבצעים המפתים (שמגיעים גם הם לרוב בעטיפה שיווקית דביקה ולבבית), ממש מקשים עלי לשמור על פאסון קשוח וחסר רגשות.

השנה החלטתי שמותר לי ליהנות מה"ממתקים" השונים המופיעים על המדפים לקראת ה-14/2, כל עוד ניתן להשתמש בהם בהקשר אחר מלבד הוולנטיין.

הבושם של קלואה, "לאב סטורי", למשל היה בין הפריטים שמצאו את דרכם איתי לקופה שבוע שעבר, לא בגלל שמדובר בבושם שחוגג את האהבה, אלא בגלל שהוא בושם בעל מעמד אייקוני, הנמצא ברשימת החובה של כל פאשניסטה, ורשימות כמו שאתן יודעות, לא נכתבות סתם.

גם השפתון האדום החדש שלי, מסדרת Pure Color של אסתי לאודר, הצטרף לאוסף השפתונים האדומים שלי, לא בגלל התכונות הרומנטיות המיוחסות לגוון הלוהט, אלא בזכות האופן שהוא גורם לשפתיים שלי להיראות.

מודה שלא הצלחתי למצוא הקשרים מצדיקים, לכל הפריטים שחשקתי בהם (עגילי הלבבות של פנדורה, למשל), אבל הרשתי לעצמי לאמץ אותם מהסיבה הפשוטה, שהם פשוט יפים (קצת תחמנתי פה אני יודעת, אבל היי, זה משחק שלי, אז מותר לי).

הבחירות שלי:

1. קלואה לאב סטורי, 409 ₪ ל- 50 מ"ל, 489 ₪, ל-75 מ"ל.
   
2. שפתון אדום של אסתי לאודר, 129 ₪. 

   

3. עגילי לבבות של פנדורה, החל מ-149 ₪.
   
4. צמיד עדין של TOUS, מחיר- 400 ש"ח.
   
5. נעלי קטיפה של פריטי בלרינס, 999 ₪.