הסרט "גטסבי הגדול" מחזיר אותנו לימים בהם האופנה הייתה מרכיב עיקרי בחייהם של הנשים והגברים גם יחד. המראה המושלם והמלא סטייל של הגברים בסרט גרם לי לתהות מה קרה לאותם גברים?

בשישי האחרון הוזמנתי להקרנת הסרט ״גטסבי הגדול״ בחסות נעלי טבע נאות. מיותר לציין שאני, למרות הביקורות השנויות במחלוקת, מאוד אהבתי את הסרט. באז לורמן, אחד הבמאים הגדולים כיום, לקח קלאסיקה אמריקאית והפך אותה ליצירה עדכנית ורעננה שללא ספק תכנס לרשימת שוברי הקופות הגדולים. הכל היה מושלם- התסריט (כמובן…), הפסקול שעליו הופקד Jay z, השחקנים ובפרט קארי מוליגן (משהו בחזות התמימה והמאוד מסתורית שלה, הופך אותה לאחת השחקניות הכי מסקרנות בהוליווד היום) והבגדים… כמובן.

הרבה נכתב על התלבושות בסרט וכמעט בכל מגזין שעלעלתי בו בחודש האחרון הייתה הפקת אופנה שנעשתה בהשראתו. למרות שהוקסמתי מהתלבושות של הנשים, היו אלא דווקא הגברים שתפסו את תשומת ליבי המרבית לאורך כל הסרט, ושאלה אחת לא נתנה לי מנוח- לאן נעלמו כל הגברים האלגנטיים????

גטסבי הגדול-

שנות העשרים המופלאות…

שנות העשרים סימלו את השנים של אחרי מלחמת העולם הראשונה והם התאפיינו בעיקר בחיי הוללות. המלחמה עוררה אצל האנשים רצון עז ליהנות, למרוד, לרקוד ולשתות. גם האופנה השתנתה בהתאם לרוח התקופה והשינוי בא לידי ביטוי בעיקר בגזרת הנשים, שזנחו את השמלות הוויקטוריאניות בעלות המחוכים המכבידים והחליפו אותן בשמלות קלילות יותר ומשוחררות. 

בתקופה זו הגברים השקיעו בהופעתם כל הזמן ולבשו חליפות מהודרות הן לעבודה והן לבילוי לילי.  הם הבינו את החשיבות שיש להופעה החיצונית על הזהות העצמאית שלהם ועל הרושם שהם יוצרים. זאת הסיבה, שבגללה הם הפגיזו בחליפות מרשימות ולא פחדו מצבעים נועזים, גיוונו עם עניבת פפיון, שדרגו עם מטפחת כיס וקינחו עם כובע קש מדליק. הבחירות האופנתיות שלהם הלהיבו לא פחות משל הנשים והוכיחו שחליפה שעשויה היטב ויושבת מושלם על הגוף לא צריכה שום תוספות מרהיבות, כדי ליצור עניין ורושם.

נשאלת השאלה לאן נעלמו הגברים של שנות העשרים?

ניסיתי לנתח את התהליך שעברה אופנת הגברים כדי להבין מה גרם לשינוי הדרמטי. בתחילה חשבתי, שהשינוי מקורו בהשפעות המגיעות מסגנונות אופנתיים פשוטים יותר. הג'ינס לדוגמא, הגיע ממעמד הפועלים ועם השנים דחק את הפריטים האלגנטיים מהארון. אבל… למרות שלהשפעות השונות יש משקל מסוים במהפך, זאת אינה הסיבה העיקרית. העובדה שהג'ינס ביסס את מקומו גם בארונן של הנשים אך לא מנע מהן להמשיך ולטפח מלתחה עשירה ומגוונת מוכיחה זאת. בנוסף, הנשים מצאו דרך לשדרג פריטי קאז'ואל למראה יוקרתי יותר וכך לא פגעו באלגנטיות שלהן. קוקו שאנל וחולצת הפסים היא דוגמא נהדרת לכך- המעצבת אימצה את חולצת המלחים מבגדי עובדי הנמל בעת ששהתה בריביירה הצרפתית והפכה אותה לפריט חובה בארונה של כל אישה והעניקה לה מעמד יוקרתי :).

אז מה גרם לשינוי הגדול?

הסיבה העיקרית למהפך טמונה לדעתי בהתחזקות מעמד האישה, שהולידה צורך עז בקרב הגברים להוכיח את גבריותם. כתוצאה מכך, לאט לאט הם החלו לנתק את עצמם מגינונים שנחשבו לנשיים והאלגנטיות הייתה אחד מהם. 

לשמחתי, היום אנו רואים מהלכים שונים שנועדו להחזיר את הסטייל והקלאסיות למלתחת הגברים. השינוי חל הודות למעצבי דעה שונים, שהבינו את הכוח שיש לאופנה על התדמית ועל הקריירה שלהם. הדוגמא הבולטת ביותר בעיני היא המהפך שעשה טום פורד לג'סטין טימברלייק. טימברלייק, שבתחילת הקריירה זוהה בעיקר עם סגנון ההיפ הופ שכלל מכנסיים מרושלים ורחבים, צמות בשיער וכל תופעה מזעזעת שאפשר לחשוב עליה, נחשב היום לאחד המתלבשים הטובים בהוליווד הודות לפורד והוא אף השיב לחליפה את כבודה האבוד. 

הבעיה היחידה עם המהפך המבורך, היא הנטייה להגזים לעיתים לכיוון השני. אבל, אני מאמינה שעם הזמן הגברים יילמדו למצוא את האיזון הנכון בין השניים.

עכשיו נשאלת השאלה, האם זה מוגזם לשלוח את בני בן השלוש לגן בחליפת שלושה חלקים או שזה מסוג המקרים הבודדים שמאוחר מדי עדיף :).