לשמחת ילדיי, בחנוכה הקרוב עולה הצגת הילדים "אלדין ויסמין" בכיכובם של הראל סקעת, שירי מימון, אלי יצפאן ועשרות שחקנים, זמרים ורקדנים נוספים. בניגוד לרוב מופעי החג, להצגה הזאת נוכל ללכת בהרכב מלא מבלי לשבור תוכנית חסכון, הודות לשיתוף פעולה בין ההצגה לרשת סופר סל, המאפשר קניית כרטיסים מוזלים.
רגע לפני שהמסך עולה, הרמתי טלפון למעצב יובל כספין, מי שאחראי על התלבושות בהצגה, כדי לברר איך מצליחים לחדש ולהפתיע גם בעיצוב תלבושות עבור הצגה, שהסגנון העיצובי שלה כל כך מובנה ומוכר והאם יש בכלל מקום ליצירתיות?
יובל כספין נחשב לאחד מאבני היסוד של תעשיית האופנה הישראלית, הוא החל את דרכו כמעצב תלבושות בסרטים והצגות מצליחות, אך התפרסם בעיקר בתור מעצב אופנה יוצא דופן ונועז לנשים וגברים. היום, שלל עיסוקיו כוללים עיצוב תלבושות לתיאטרון, שירה, לימוד אופנה והנחיית תוכניות בטלוויזיה ורדיו.
הי יובל, מה שלומך? חייבת להודות שדיי הופתעתי לגלות שאתה עיצבת את התלבושות להצגה, מה לך ולהצגות ילדים?
הרבה מכירים אותם רק בתור מעצב אופנה, אבל הקריירה שלי התחילה בעיצוב בגדים לסרטים. בעבר הלא רחוק ישראל נחשבה ל"הוליווד של המזרח התיכון" ומשכה אליה המון הפקות זרות, שרצו לעשות פה סרטים מצליחים. השאיפה הראשונה שלי כשסיימתי ללמוד ב"מכללת מרים" ובויצו צרפת בחיפה, הייתה לעצב תלבושות לתיאטרון, אבל פגישה מקרית עם הבת של מנחם גולן, נעמי ששירתה אתי בצבא, הביאה אותי דוקא לעולם הסרטים.
מנחם גולן בדיוק עבד על אחד מסרטי "אסקימו לימון", ועל עיצוב התלבושות לסרט היו אחראיות התאומות תמי מור ורינה רמון, והן בעצם נתנו לי את העבודה הראשונה שלי. בהמשך זכיתי להיות גם חלק מהצוות של הסרט "מצדה", שהיה ההפקה ההוליוודית הגדולה הראשונה שלי ושל סרטים ישראלים רבים נוספים.
לתיאטרון הגעתי רק לאחר מספר שנים בתחום. פנו אלי בהצעה מפתה מאוד מצוותא, לעצב את התלבושות לגרסה חדשה של "קברט" שהתבססה על זכרונותיו של אלברט שפרד. לצערי ההצגה לא הצליחה, היא לחלוטין הקדימה את זמנה, אבל עלי כתבו בהקשר להצגה שאני וירטואוז.
ההצגה שהכי שמה אותי על המפה הייתה "ברנשים וחתיכות" בבימויו של צדי צרפתי. את התפקיד קיבלתי ממש במקרה הודות לפרויקט משותף שלי עם חנה לסלאו, שהייתה באותה תקופה בת זוגתו של אביב גלעדי והפכה להיות אחת מחברותי הטובות ביותר. ההצגה הייתה הפרוייקט החדש של גלעדי והוא הציע לי את התפקיד. הביקרות היו מעולות ויום אחרי הפרימיירה הפכתי מאלמוני למפורסם…..
ואז החלטת גם להתחיל לעצב בגדי נשים?
ההחלטה לפתוח סטודיו לבגדי נשים התקבלה במקביל ל"ברנשים וחתיכות" והתזמון בדיעבד, התגלה כמושלם. הפופולאריות לה זכיתי בזכות ההצגה משכה לסטודיו שלי מפורסמות רבות, בינהן: ירדנה ארזי, עופרה חזה, יונה אליאן ואפילו צביקה פיק, שרצו שאני אעצב עבורם בגדים. ההצלחה הובילה להתרחבות המותג ומספר שנים לאחר מכן הסטודיו הקטן הוחלף בחנות בדיזינגוף. בתקופה הזאת הרחוב לא נחשב עדיין למעוז המעצבים הישראלים ואני, אילנה אפרתי וטובהל'ה היינו בין הראשונים.
בשנת 2000, אחרי שנים של עבודה בתור מעצב אופנה ותלבושות החלטתי להתמקד בעיקר באהבה הראשונה שלי- התיאטרון. סגרתי את החנות בדיזינגוף ופתחתי סטודיו קטן במסגרת מצומצמת בנחלת בנימין. ההחלטה לצמצמם איפשרה לי להתמקד בעיצוב תלבושות וגם לנסות להשתלב בטלוויזיה. זה היה בתקופה שפתחו את ערוץ 10 וקיבלתי מספר הצעות לתוכניות שונות שם, שהובילו בסוף לעבודה ממשית בתוכנית "המסיבה" ששודרה במשך 3 שנים ונחשבה להצלחה.
אז מה לך ולהצגות חנוכה בעצם?
אני מאוד אוהב לעשות הצגות חנוכה, מדובר בהפקות מושקעות וזאת הזדמנות יחידה היום לעשות מחזה זמר בתקציב בסדר גודל כמו זה המוצע בהצגות אלו.
למה דווקא אלאדין?
האמת, שאני ביקשתי לעשות את ההצגה הזאת. אני מאוד מחובר לפנטזיות העוסקות בעלילות ממדינות ערב ולמרות שזאת תהיה הפעם השלישית שלי שאני עושה אותה, כל פעם היא חוזרת אצלי בדרך קצת אחרת, אני תמיד מחפש דרכים שונות לחדש. הפעם השתמשתי הרבה בבדים הודים עם רקמות מרהיבות, שהעניקו למראות הכה מוכר טאץ' חדש וייחודי.
אני מרותק מהסגנון העיצובי של הבגדים ממדינות ערב, בגלל המסחר במדינות אלו רואים המון השפעות מתרבויות שונות על האופנה וזה מרתק אותי.
לאופנה עכשווית יש השפעה על עיצוב תלבושות לתיאטרון?
לצערי, כשאני מעצב ליין בגדים אומרים שאני תיאטרלי מדי וכשאני מעצב לתיאטרון אומרים שאני מעצב אופנה. אי אפשר ממש להכניס השפעות אופנתיות לתיאטרון מלבד בהצגות תקופתיות, כי אז חייבים לעשות מחקר על הסגנון העיצובי שהיה מזוהה עם התקופה.
ספר לי קצת על תהליך היצירה שלך
הדברים אף פעם לא באמת עובדים לפי הספר, אחרי הכל מדובר בתיאטרון ולכן צריך תמיד לנסות ולהפתיע. אני לרוב מתחיל את תהליך היצירה בחקר התרבות שההצגה עוסקת בה.
איזו הצגה הייתי רוצה לעשות?
הייתי רוצה לקחת חלק ברפרטואר של הבימה, אבל לצערי לא נותנים לי שם דריסת רגל. כעיקרון, אני מעדיף הצגות תקופתיות, אני אוהב לתת אינטרפטציה אישית שלי לתקופות השונות.
בהצגה הזאת אתה עובד עם הראל סקעת ושירי מימון אבל אפשר להגיד שכבר עבדת עם כולם. איך זה לעבוד עם הכוכבים הגדולים?
היו הפקות שזה היה ממש תענוג והכל זרם בקלות והיו כאלו שהיה קצת פחות זורם. היום יש לחלק מהכוכבים הרגלים חדשים שלא היו פעם, כמו זה שחלקם מביאים להפקה את הסטייליסט האישי שלהם. מהעבודה באלדין מאוד נהניתי, הראל סקעת מקסים ונעים הליכות ותמיד מפרגן. זה ממש כיף לקבל מחמאות גם מהדור החדש.
יש הצגות בהם לשחקנים יש המון דרישות, שמסתכמות בהערות כדוגמת כמה קצרה צריכה להיות החצאית, או כמה עמוק צריך להיות המחשוף. במקרה של אלדין כמעט ולא היו בקשות מיוחדת, מלבד המחשוף של הראל סקעת :).
מעבר לכך, אני מקווה שאנשים יתחילו לפקוח את העיניים בכל מה שקשור לאופנה ויתחילו לבחור בפריטים שמתאימים להם ופחות לשים דגש על מה אופנתי. צריך קודם כל להבין את הפרנציפט.
ולסיכום- מה האתגר הכי גדול שעומד בפני מעצב תלבושות בתיאטרון?
המשימה היא להתחבר לכל הנוגעים בדבר ולא לחשוב רק על החלק שלך בהפקה. מעצב תלבושות חייב להבין שהוא חלק מריקמה מאוד גדולה של אנשים. הדבר השני הוא, למרות כל המגבלות של ההפקה, מעצב טוב חייב למצוא דרך להיות מזוהה בעבודה שלו, אנשים צריכים להסתכל על התלבושות ולדעת שיובל כספין עיצב אותם.
תודה יובל, היה לי לעונג, נתראה בקרוב בהצגה כשאבוא עם הילדים.
נתראה!
***המופע מתאים לגילאי 3- 12. משך המופע– שעה ו-45 דקות, כולל הפסקה. כתיבה– אסף אשתר. בימוי– אמיר פיי גוטמן. מוסיקה– אסי טל.
עלות כרטיס– 149 ש"ח, ועדים- 85-95 ש"ח, ברשת סופרסל- לחברי מועדון הלקוחות בקניה מעל 100 ש"ח, כרטיס ב-45 ש"ח. לפרטים נוספים ולכל תאריכי המופעים כנסו ל- אלאדין ויסמין.
תגובות פייסבוק
אין תגובות